בישראל, כ- 50,000 זוגות מתחתנים מדי שנה, ובמקביל מתגרשים כ 11,000 אלף זוגות. עם כל כך הרבה גירושין, כמעט כל משפחה רביעית בכל רגע נתון בחיים יכולה להיות בתהליך של גירושים. אבל זה לא כל הנתונים: כל זוג מתגרש מוציא בממוצע בין 70 ל -100 אלף שקל בזמן הגירושין, וכסף זה משאיר את החיסכון המשפחתי במצב עגום.

וזה עוד לא הכל… רוב הגירושין לא נגמר עם כמה דיונים בבית המשפט, הסכסוכים נמשכים שנים ושני הצדדים נאלצים לכלות את כל חסכונותיהם בבתי המשפט, עבור עורכי דין ואפילו להיכנס לחובות.

אז קרה מצב שבו, מסיבות שונות, המשפחה כבר לא יכול להיות משפחה? לדברי עורך הדין הישראלי הנודע בענייני משפחה בכלל וגירושין בפרט דן קלדרון, יש פתרון שגם דואג למשפחה כלכלית, וגם מאפשר המשך חיים שלוקח בחשבון את העתיד של המשפחה והקשרים שיש לשמר לשנים רבות , גם אם נפרדים.

לעתים קרובות, חילוקי הדעות כה גדולים, ואחד הצדדים או שניהם מרגישים כה פגועים או מושפלים, עד שבית המשפט הופך לזירת קרבות בין בני זוג לשעבר. כל אחד מנסה לעשות קצת יותר לאחר באמצעות חלוקה של רכוש או באמצעות מאבק למען זכויות הילדים, לא להיכנע זה לזה, אפילו בדברים קטנים. לדברי עורך הדין דן קלדרון, בית המשפט אינו המקום להבהיר את היחסים בין בני הזוג לשעבר. זה פשוט יקר מאוד! ובעיקר מדובר בהליך שאינו מתאים לסיטואציה הרגישה, כמו פיל בחנות חרסינה.

כל מפגש של בית המשפט לוקח משם סכומי עתק של כסף משני הצדדים, שלא לדבר על העובדה כי השופט הוא לעתים נדירות מודרך בצדקת החלטתה של צד זה או אחר, אלא מונע משיקולים חוקיים שלעתים קרובות לא לוקחים בחשבון את המצב הספציפי של המקרה העומד לפתחו.

השופט, למשל, אינו מעוניין במי מבני הזוג החליט לעזוב את המשפחה, או שבגד באחר, או מי אשם בחיי המשפחה הכושלים. כל מה שהשופט מתעניין בו הוא מה החוק אומר, ככלל, וזכות המשפחה לחלק את הרכוש. בבית המשפט אף אחד לא מנצח, חוץ, כמובן, מעורכי הדין עצמם, שמרוויחים את שכרם בכל מקרה.

לפני כשנה בחקיקה הישראלית על הליכי גירושין הופיעה דרישה חדשה מאוד – כל זוג שמחליט להתגרש, מחויב להשתתף בכמה פגישות גישור, כדי לנסות להסכים על חלוקת הרכוש והזכויות של הילדים מבלי לערב את בית המשפט ועורכי דין משני הצדדים.

עו"ד דן קלדרון טוען שההחלטה ההיסטורית הזאת כנראה תציל מיליוני שקלים לזוגות עתידיים שבוחרים להתגרש. אחרי הכל, זוגות כאלה מבזבזים מדי שנה מיליונים, נותנים הכנסה טובה לעורכי דין ולבתי משפט ישראליים. עם זאת, ישנן בעיות בהליך החדש, ראשית, לרוב, הזוגות מגיעים להליך מלווים בעורכי הדין שלהם, שלעתים מכשילים את ההליך, שנית, מכיוון שמדובר בהליך שנכפה על הצדדים, מי שלא מעוניין בו, יכול להכשיל אותו בקלות… פשוט מופיע שלוש פעמים, עושה ווי, וממשיך למשפט.

היום, בכדי להימנע ממשפט גירושין, ובעיקר בכדי שיהיה ניתן להבטיח את שגשוג המשפחה בעתיד שאחרי הסכסוך, הן כלכלית, הן נפשית ורגשית, מוצע בחום רב הליך גישור.

גישור גירושין בין בני זוג

עו"ד דן קלדרון ממליץ ללכת בדרך הגישור (לא רק בגלל הכלכלה). גישור גירושין לוקח בחשבון את היחסים בין בני הזוג לאחר הגירושים, כי הדבר הראשון המשותף ברוב המקרים לבני הזוג, הוא העתיד של הילדים המשותפים שלהם. במקרה שבו יש עוינות אישית או תרעומת של אחד מבני הזוג לשעבר ביחס לשני, דבר שקורה לעתים קרובות, הגישור מוציא את העוקץ מהעוינות ומוביל לפתרון מוסכם, מכבד, צופה פני עתיד שמאפשר להתקדם הלאה ולפתור את הטראומה של הפרדה, בניגוד לבית המשפט שמשאיר צלקות רבות שלוקח שנים עד שהם מחלימות.

עו"ד דן קלדרון ממליץ להשתמש בגשר במהלך הגירושין, וגם בגלל ניסיונו האישי. לדבריו הוריו התגרשו בבית המשפט במשך שנים, הוציאו חלק נכבד מהחסכונות המשפחתיים, גררו את הילדים לבית המשפט בכדי להעיד,  ושלמו לעורכי דין חשבונות מופקעים. כתוצאה מכך, שניהם למעשה הפסידו, ומי שהפסיד הכי הרבה היו הילדים, שהפסידו פעמיים , גם את הביטחון הכלכלי שלהם, גם את העובדה שההורים סרבו להיות בקשר שנים ארוכות לאחר הגירושין.

לכן, כך לטענת עוה"ד דן קלדרון, הזוג לשעבר חייב למצוא מכנה משותף בכדי להמשיך לתקשר אחרי הגירושין, לטובת הילדים אשר לא היה אשמים בכך שהוריהם נפרדו.

מאמרים ומידע נוסף

קבלת מעמד לאחר שנדחה פעמים רבות

מדובר באדם אשר נמצא בארץ באופן בלתי חוקי (לסירוגין) מזה 20 שנה. הוא ניסה לקבל אשרה באמצעות אין ספור בקשות שנדחו פעם אחר פעם, בין היתר, בקשת פליטות, בקשה הומניטרית, ואף…

קבלת אזרחות ישראלית דרך נישואין

חישוב תשלום ימי חג

זכויות עובדת בהריון

בית דין רבני או בית המשפט לענייני משפחה - מה עדיף?

קבלת מעמד של הורה לחייל ישראלי, בקשה הומניטרית