לא מעט אנשים תוהים מהן הסמכויות הניתנות לבית דין רבני מול הסמכויות הניתנות לבית משפט לענייני משפחה בכל הנוגע לנושאי גירושין שונים: מזונות אישה, הסדרי ראיה, קטינים משמורת, חלוקת רכש ועוד. מהם ההבדלים בין שתי הסמכויות? במה הן זהות ובמה נבדלות זו מזו?

סמכויותיו של בית הדין הרבני

על פי חוק, בית הדין הרבני הוא הגוף היחיד במדינת ישראל שיש לו סמכות בענייני נישואין וגירושין של יהודים. בית המשפט לא יכול לאשר נישואים בדיוק כמו שהוא לא יכול לאשר גירושים – זוהי סמכותו היחידה של בית הדין הרבני. כך למשל, בני זוג שהחליטו להתגרש וחתמו על הסכם גירושין בבית המשפט, יוכלו להגיש בקשה לגירושין עצמם דרך מתן גט רק בבית הדין הרבני.

סמכויותיו של בית משפט לענייני משפחה

בכל הנוגע למעמד האישי של תושבי ישראל, כגון סכסוכים משפחתיים, ירושות, חלוקת רכוש, הסדרי ראיה, מזונות ועוד, בית המשפט לענייני משפחה הוא הסמכות המטפלת. בנוסף, אם מדובר בבני זוג שאינם יהודים והם בני כל דת אחרת – הם יכולים להינשא ב- בית המשפט לענייני משפחה.

סמכויות משותפות

במידה ושני בני הזוג או הגורמים המעורבים בסוגיה החליטו לדון בבית הדין הרבני בעניינים הנוגעים לדיני משפחה, הם יוכלו לעשות זאת בבית הדין הרבני בענייני ירושות, מזונות ילדים, משמורת, הסדרי ראיה או חלוקת רכוש. במילים אחרות, ישנן סמכויות משותפות מסוימות לשתי הרשויות. כמו כן, את הסכם הגירושין ניתן להכין גם בבית הדין הרבני, ולא רק ב- בית המשפט לענייני משפחה – זאת כמובן בהסכמה של שני הצדדים.

הבדלים באופן השפיטה

ההבדלים אינם מתחילים ונגמרים בסמכויות הניתנות לכל אחת מהערכאות. בית הדין הרבני דן על פי הדין הדתי בלבד, והוא הפרמטר היחיד המנחה אותו בבואו לחרוץ דין. בניגוד לכך, בית המשפט לענייני משפחה נחשב לערכאה שיפוטית אזרחית שאינה מושתתת על המשפט העברי דווקא, אלא על הכללים של המשפט האזרחי.

בית דין רבני לענייני משפחה

המירוץ לערכאה הנבחרת

סאגת הגירושים עשויה להיות פעמים רבות רצופת סכסוכים ומחלוקות, באופן טבעי. במסגרת הסכסוכים הללו, ינסה כל אחד מהצדדים להשיג יתרון יחסי על פני השני, ולכן לא מעט אנשים מוצאים את עצמם "רצים" לבחור להתחיל את ההליך בערכאה המתאימה להם – בין הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה. במקרה כזה, אם הבעל הגיש תביעת גירושין בבית הדין הרבני וביקש לטפל גם בחלוקת הרכוש ובנושא המשמורת, האישה, מכורח הנסיבות, תהיה חייבת להישפט בבית הדין הרבני וליהפך. יחד עם זאת חשוב לסייג כי החוק קובע שהדיון לא יתחיל דווקא במקום בו הצד הראשון הגיש את התביעה, אלא לפי השאלה איזו מהערכאות החלה ראשונה את הדיונים בעניינם.
בחירת המקום בו דיוני המשפחה יתקיימו היא בחירה לא פשוטה, והיא תלויה במידה רבה באופי הלקוחות, רצונם האישי וכן סדר הגודל של התביעה.

מאמרים ומידע נוסף

קבלת מעמד לאחר שנדחה פעמים רבות

מדובר באדם אשר נמצא בארץ באופן בלתי חוקי (לסירוגין) מזה 20 שנה. הוא ניסה לקבל אשרה באמצעות אין ספור בקשות שנדחו פעם אחר פעם, בין היתר, בקשת פליטות, בקשה הומניטרית, ואף…

קבלת אזרחות ישראלית דרך נישואין

חישוב תשלום ימי חג

זכויות עובדת בהריון

בית דין רבני או בית המשפט לענייני משפחה - מה עדיף?

קבלת מעמד של הורה לחייל ישראלי, בקשה הומניטרית